נטלי / Natalie

צילום עירום

nude

עינת / Einat

צילום נשי - צילום עירום

nude

פביאנה מיוחס

שחקנית, צילומים עבור תיק עבודות של פביאנה, בהצגת יחיד שלה

actress

הישראליות / the israelies (maariv project)

לקראת ראש השנה 2005 הציעה לי עורכת מוסף "נשים" של מעריב לעשות טור שבועי מצולם, בנושא שאני אבחר.

בשיחת סיעור המוחות שניהלנו עלה רעיון לעשות טור בשם "הישראליות".

מצד אחד- סוג של מחווה לעבודתו המשובחת "הישראלים" של מיכה קירשנר, שהיה מורה מאוד משמעותי בשבילי בקמרה.

מצד שני, הזדמנות טובה לעשות עבודה דוקומנטרית שמזמן רציתי לעשות, בחסות הגב החזק של העיתון.

הנשים בעולם המערבי עברו תהליך מאוד מורכב מתפקידן ה"מסורתי" בגידול הילדים וניהול הבית בדרכן "החוצה", אל חיפוש תפקידים כלכליים, חברתיים, בניסיון לעשות משהו משמעותי ומספק יותר עם היכולות האינטלקטואליות, הנפשיות, הפיזיות שלהן.

לרוב, נשים בוחרות את הדרך שלהן "מחוץ" למרחב הביתי לצד וביחד התפקידים המסורתיים המזוהים עם נשים.

מה שקורה בפועל, הוא שנשים מלהטטות בין החוץ לפנים, בין טיפוח קריירה מקצועית לבין גידול ילדים ובן זוג. מצד שני, נשים בוחרות דרכים שונות מהדרכים ה"מסורתיות" לחיות את החיים שלהן: הן מחליטות לא ללדת ילדים, הן מחליטות לחיות ללא בן או בת זוג קבוע, הן בוחרות בנשים כבנות זוג לחיים, הן מתגרשות.

נראה לי, שהמצב של ה"ישראליות" מורכב בהרבה אופנים יותר מזה של נשים אחרות בעולם המערבי: הציווי של "פרו ורבו", הן הדתי והן הלאומי הוא חזק ומשפיע יותר בארץ מאשר ארצות אחרות. ישראל עדיין מדינה צעירה, שבמידה רבה נלחמת על חייה וכל אזרח (או חייל) נוסף הוא חשוב ומשפיע (נושא לדיון בפני עצמו, אבל לא אכנס לזה כרגע). ההשפעה של הדת על חיי היומיום מבחינה פוליטית ולאומית חזקה במיוחד במדינה שלנו, בראש ובראשונה עקב הגדרתה של המדינה כמדינה "יהודית".

עניין ומעניין אותי לבחון קודם כל איך נשים רואות את עצמן: איך הן מגדירות עצמן, איך הן מרגישות עם הזהות הנשית שלהן, עם הדרישות החברתיות למלא את התפקידים ה"מסורתיים הנשיים" (ה"טבעיים"), עם ההחלטות והבחירות שלהן. מהי המהות שלהן, מה מדגיר אותן את עצמן בפני עצמן ובפני החברה.

במשך שנה שלמה חיפשתי ומצאתי נשים שונות, ממקומות שונים בארץ, מרקעים סוציו – אקונומיים שונים, בעלות מקצועות מגוונים מאוד.

המדור שלי התפרסם פעם בשבוע, כך שיצא לי לפגוש ולצלם מעל ٥٠ נשים. צעירות, מבוגרות, נשואות, רווקות.

בחרתי לצלם כל אחת ואחת מהן כשהן עסוקות בעבודה שלהן, בקריירה שלהן, בעיסוק שלהן, בתחביב שלהן.

שוחחתי הרבה עם כל אחת מהנשים, רשמתי הרבה מאוד פרטים עליהן, פרטים שידעתי שלא יתפרסמו בעיתון, מתוך מחשבה שהפרוייקט הזה ימשיך להתפתח גם אחרי שהטור הזה יירד.

parade/מסדר

סידרה שהיא תוצאה של תהליך עבודה ממושך בתקופה של כשלוש שנים.
ראשית התהליך - צילומי פורטרטים ישירים, לא מתחנפים ומציאותיים מאוד של קבוצת נערים שעומדת להתגייס לצבא.
ההמשך - שינויים דרמטיים בזהות העצמית, המינית, לנוכח השרות הצבאי.
ההתבגרות הברוטלית, המתרחשת כמעט בין רגע: המעבר מבית הספר, מהבית של אמא-אבא אל המסגרות הנוקשות, המנוכרות, ההופכות את האינדיבידואל לנחלת הכלל, לעוד אחד מהעדר.
המטמורפוזה היא כמעט מוחלטת: הילד המפונק של אמא נדרש להיות קשוח, חזק, מסוגל להביט למוות בעיניים, לבצע פקודות, שלעיתים הן מנוגדות לחלוטין לתפיסת העולם שלו, להגן על עצמו ועל חבריו תוך נאמנות מוחלטת לדגל.
העבודה הודפסה על בדי קנבס גדולים.